בחודש האחרון אני עובר תקופה די משוגעת. קורים הרבה דברים מאוד מרגשים ומשמחים לצד כל מיני סיטוצואציות מורכבות ומאתגרות. בתוך כל התקופה הזאת, אני מרגיש שאני מתעסק לא מעט באפייה ...
כן, יש לפוסט הזה כותרת מאוד מפוצצת. וכן, המאפה הזה עומד בגאווה מאחורי השם שלו בלי להתנצל. אני כרגע בתקופת פיסטוקים רצינית, ולמרות שנהיה איזה הייפ פסיכי סביב פיסטוק לאחרונה, ...
יש מתכונים שאני חושב עליהם ומיד חייב להכין ויש כאלה שיכולים להתקע לי בראש שנתיים עד שהם יבואו לידיי מימוש. כשרק פתחתי את הבלוג, ראיתי בבלוג אמריקאי כלשהו את הרעיון ...
יש לי יחסים מורכבים עם פאי לימון. אצלנו במשפחה המצומצמת הקינוח הזה לא ממש זוכה לכבוד הראוי לו (וזה בלשון המעטה). זכור לי שכשרק התחלתי לאפות הכנתי את ריבועי הלימון ...
כבן אדם עם אופי של ילד שמן, אני כנראה מעביר הרבה-יותר-מידי זמן במחשבות על אוכל. בכל מקום עבודה שהגעתי אליו, בכל חבורה שטיילתי איתה תמיד בסוף יצא שאנשים נדבקו בסקרנות ...
אני מעצב, מתכונאי וצלם חובב.
אפייה בשבילי היא תרפיה, ומתוך התרפיה הזאת נוצרים הרבה מתכונים שאני שמח לחלוק אתכם.ן בבלוג, יחד עם כל מיני טיפים שצברתי במהלך השנים. אפייה מהנה!